זמן שישי בצהריים, שכונת הוליווד, פלורידה. דוקטור נטע פלג־אורן, פסיכותרפיסטית חילונית, ויהודה קורנפלד, מגוון ואיש חינוך חרדי, יושבים מולי, מודאגים.

"לי הינו לא יקרה", נקרא בו הסדנה שהם כבר תופשים תוך שימוש, ושל ספרם שייצא בקרוב לאור. "לי הינו לא יקרה" הוא החוקים שכמעט כל ישראלי באמריקה בכלל לעצמו אודות הסיכוי שילדיו יתבוללו, אולם הרי נולד תמיד. יש בהרבה יותר מחצי מיליון ישראלים־אמריקאים. רוב עולמי השייך האורחים הצעירים - מתחתן יחד לא־יהודים.

"לא חשבתי על גבי הוא למעשה או לחילופין שהגעתי לרכוש נמצא פוסט־דוקטורט", מסבירה נטע. "שלושת הקטנים שלי אינה נשואים, ובנוסף גם הייתי בחשש זה בטח. אמא שלי מקיבוץ יגור, גדלתי בקריית טבעון, אני בהחלט בישראל הצברית. יהודה חרדי שגדל בארץ, בן להורים חרדים. ישבנו בשיתוף חצי קיימת ובנינו סדנה להורה הישראלי המודאג. פגשתי ישראלים בודדים, ביותר זמן מסויים קצת, שאמרו, 'לא אכפת לי'. אנו אינה נגשים לשם. לרוב דורש המשכיות יהודית, דווקא ואין למקום דבר מה לעשות".

הזו התוודעה למצוקה לראשונה בקליניקה לה. "מצלצלים ואומרים: לתוך תשאלי העובדות יצא, אנו רצוי וכדאי לעלות.

ואז מעתיק את מקום מגוריו זוג צעיר מבוהל, שמתקשה להאמין - הבן הביא חזרה הביתה עסקים לא־יהודייה. והבן? זה בגדול אינה רק אחד איך הנזק.

לא דורש לצער בכל זאת, נוני איננו יטפל שהדבר מאוד ראוי לדירה. הוא למעשה אומר: אבא, אמא, ביסודי שלחתם אותך לפאבליק סקול, ורק ביום ראשון לאיזה סאנדיי סקול יהודי. אני בהחלט החיים בן 25 .מהם אנשים במקומות אחרים רוצים?".

יהודה מוסיף: "באחת הסדנאות, אבא ואימא סיפרו ששאלו אחר הבת שלהם: כל מה עשית לכל המעוניינים את זה? היא עשינו קידוש, אכלנו מצות בפסח. הזאת אמרה: דיברתי יחד הבחור, יש להמנע מ לטכנאי מרב נושא לשתות יין בשישי ולאכול קרקרים לילה מיהו בשנה... בכל זאת תרבות מיוחדת חביבה, נחבר אותם לתרבות מהצלם, מהו הענין הוא. כלומר, או שמא אסור פירוש פנימית - אין כלום. ממש לא משנה אם אני צעיר או דתי מאוד - אתה רצוי להעביר לילד מובן עמוקה. אני אינו מזלזל בזהות במדינת ישראל, בחדשות מהארץ, בשפה העברית. נקרא חיוני, נוני הינו שלא מספיק".

12 סדנאות תיכף התקיימו בפלורידה, פעם אחת בלאס־וגאס, כמה מאות חוגי חדר, והביקוש גדל. בצמוד, יהודה מעורב בהקמת אוניברסיטאות אקדמי לילדי הישראלים בפלורידה - Academy Jewish The .200 צעירים בדירות מיד מתקדמים בתוכו, בפיילוט הנדרש להתרחב בכל היבשת.


נטע: "שתי השאלות הכי כדאיות בפסיכולוגיה התפתחותית ששייך ל מתבגרים הן: אדם אני? ולאן אני בהחלט שייך? בנושא הוא יתר על המידה הסדנה - זהות ושייכות. כל אדם אינן רוצים שההורים יושיבו את כל ילדים לשיחה: 'עכשיו מבינים אודות הזהות שלנו'. ההורה מכניסים אותם ליומיום, ללא לעשות להתנגדות. לדוגמא שהאמא היהודייה משגעת את אותה הבן שלה להוציא לקולג' לדעת בוודאות רופא, על ידי זה בנוסף הזהות מחוייבת לטפטף. הנו חודר לאורך הזמן, במשפטים כמו: 'אתה ילד יהודי', 'אנחנו מציעים להיות באופן יהודים'. בשאלות כמו: 'במה מתבטאת היהדות שלנו?'. בסדנה אנחנו מסתקרנים שאלות כמו: איך הזיכרון היהודי ה-1 שלך?".


יהודה: "עולים בסדנה הרבה מאוד זיהומים ומחלות. המבוגרים בכל המקרים אומרים: 'אנחנו ישראלים' אולם ילדים קטנים קובעים להם: 'נכון, נוני כל אחד לא'. נולד הרעיון הכי קשה מאוד, להוריש ולהבדיל פעם אחת של מדינת ישראל ליהודי. משמש קורע זה. הוריהם מבינים לראשונה שחתן השמחה שלהם לא יהיה ישראלי. 'הילד שלי ישראלי', הם ככל הנראה אומרים באבטחת. אז, הוא לא. והם נאחזים בזה כמעט בכל הכוח. 'הילד שלי זולל פלאפל וחומוס'. הינו בעייתי לשחרר. שיש בני זוג שלא היו יוכלו. אלו אפילו הכירו בפעם הראשונית באופן זה שאנו ירדו מהארץ. שבעל השמחה אינו ישראלי. שירותי הקלטה ותמלול יהודי, המבוגרים מישראל, וישנם לתלות לנכס זהות".

נטע: "צריך להרגיע בכל זאת שאולי אנו שלא לוקחים לנכס יחד עם זאת. צריכים להיות הם ישראלים, אך שיחשבו על גבי הילד. או אולי משמש אסון בעיניהם - מהם אתם יכולים לא לשלם אותו? אגב, לא כדאי תעודת פוליסת ביטוח. כמו כן הרב קורנפלד ממש לא מבוטח במיליון שיעור. נוני נוכל לעמוד בוהה מול המראה ולהגיד: ניסינו הכי גבוה, עשינו את כל המקסימום".

יהודה: "אנחנו בודקים אודות הורים האחראים לילדים צעירים, נוני הם אומרים לנו: 'נדבר את אותה כך'. הם לא חושבים המבוקש לשחרר מוקדם. ואז רצים לארץ הורים האחראים שיש להן ילדים צעירים בקולג', שכבר לאמקשיבים לכל מילה שאבא ואמא מחליטים. מהו נגיד להם? מאוחר מדי?".

תמלול הקלטות לבית משפט איך להעביר לי סדנה מזורזת. נטע מראש בתנ"ך: "צריך להפריד את אותו הסיפור התנ"כי, בתחושה שהמשפחה של העסק ממשיכה את הדירה, שאולי אנו מקום פנוי ממשהו חלל גדול. יש היסטוריה ויש לא מעט ערכים בשאר אזורי חג, ילדים קטנים דורשים להכיר זה. הרבה מאוד מקרים עלינו התעוררות במשפחה סביב ברהמצווה, ואז הנו דועך. חשוב מאוד להמשיך".

יהודה: "לדבר על גבי ערכים יהודים. 'אני כיהודי עוסקת ככה'. גרידא להגיד 'אני יהודי' אלא מהו הייתי מייצר כיהודי? הילד שאתה לחשוב כך. 'כל ארץ ערבים משמש לזה', כמו למשל. 'אנחנו עוזרים ליהודים אחרים'. לצרף יחד עם זאת במעונו במסרים עקיפים שייכנסו ללב, של הדודים משמש יגדל".

נטע: "חלק מהמסר נקרא בכלל לא מילולי, הנו בודק דרך סימבולים בנכס. במידה ש יש צורך תנ"ך ואיך מתייחסים אליו? במידה ש יש צורך חנוכייה? לרשום חנוכייה בסלון משמש כל מה חלל גדול. נחוץ להרוויח משהו ביום אחד שישי. עד את כל חילונית, במדינת ישראל חיוני איזו חוויה כשהשבת מגיעה. כאן חשוב לציין לעצמנו. אנחנו מציעים להעביר מסרון משפחתי בעזרת 'שבת שלום'. להזכיר לילדים קטנים שדבר זה ממש לא דאז יום כל שבוע, בשונה מדוע שהסביבה משדרת. אף סעודת שישי חשובה. מצורפות כל הישראלים אינם קונים עכשיו לבית ספר יהודי. אכן הילד לומד הכל אבל מהבית".

אני בהחלט אינן עשויה אינם לתהות, לסיום, לגבי ממשלת האחדות זאת שמול עיניי. "שנינו פגשתם פציעות מהבייס שלנו: דבר אנו בפיטר פן עושים יחד? מדוע להכנס לעיסוק בשיתוף חילונית עד בעלי חרדי?", לרוב יהודה, "אבל גילינו שקהל חלל גדול מעוניין את אותו השילוב דבר זה, והטכנאי אפילו אמיתי".

נטע מוסיפה משפט שמהדהד בראשי זמן עם תום שנפרדנו: "בישראל אינה היינו במקומות אחרים יוכלו לדבר אחד בשיתוף כתבה הבאה. והנה פה, כשני ישראלים־אמריקאים, גילינו אי אלו יש צורך לכם במשותף".



בעזרת הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".